"הן בלוחמה והן בחיי היומיום עליך להיות החלטי אך שלו. התמודד עם המצב ללא מתח והמנע מפזיזות, כשרוחך מיושבת אך לא משוחדת. אפילו כשרוחך שלווה, אל תיתן מנוח לגופך, וכאשר גופך שלו – אל תרפה רוחך... בהימצאך בשדה הקרב, אפילו מצבך קשה, עליך להמשיך לחקור ללא הרף את עקרונות הדרך (האסטרטגיה), כדי שתוכל לפתח בקרבך רוח יציבה" (מוסאשי).

מעט הסבר על גישת ה"בודותרפיה": מהי בעצם? כיצד היא קשורה לטיפול ממוקד חמלה? ואיך אמנויות לחימה מסורתיות קשורות לטיפול הנפשי והזוגי? 

לאמנויות הלחימה המסורתיות ולטיפול הנפשי מטרות משותפות, אליהן ניתן להגיע בדרכים שונות. בדיוק כמו גישות רבות בגל השלישי של הפסיכותרפיה, המטרה באמנות הלחימה המסורתית הנה היכרות והתמודדות עם 'האויבים הפנימיים' הנמצאים בתוך כל אחד מאתנו, חוסמים את התפתחותנו, פוגעים בשמחה, בקשרים הבין אישיים, ביכולת לפתח קשרי אהבה ולממש את עצמנו. גם באמנויות הלחימה וגם בפסיכותרפיה אנו מתמודדים עם פחדים וחרדות, כעסים ותוקפנות, ערך עצמי ובטחון עצמי נמוכים, הימנעויות, דיכאון וטראומות. כל אלו פוגעים  באיכות חיינו, ביכולתנו לממש את עצמנו וביכולתנו ליצור ולשמור על קשרים אינטימיים ומשמעותיים.

אמנויות הלחימה המסורתיות (לא תחרותיות) עוסקות בפיתוח היכולת להימצא בתוך מצב מלחיץ, מסוכן או מכאיב (קרב) אך במקום לפעול מתוך מערכת האיום באחת התגובות האופייניות כגון בריחה, קיפאון או תקיפה (Fight, Flight, Freeze שלושת ה- F), לעבור לנוכחות יציבה מתוך עוצמה פנימית. מתוך יציבות זו, לפעול בשלווה ובחוכמה בכדי להביא להפסקת המצב הלא נעים, וככל הניתן למנוע את הישנותו. לפי כך, אמנויות הלחימה המסורתיות מציעות תהליך גופני-נפשי אשר מטרתו, כפי שמציין פונקושי, מייסד הקראטה, אינה בניצחון או הפסד בקרב אלא בפיתוח האופי של המתאמן, ואיכות פנימית של אומץ לב שלו (Peaceful Courage).

גישת הבודותרפיה, אשר יצאה בספר שפורסם בתחילת 2019, נולדה מתוך ראיית החיבור בין תהליך ההתפתחות של אמן הלחימה, לבין הצמיחה הנפשית בתוך התהליך הטיפולי הן של המטפל והן של המטופלים. כמו הלוחם בתוך קרב או באימונים קשים, גם המטופל נפגש עם תחושות ורגשות קשים, אותם הוא מתקשה להכיל. מצבים הנחווים כמפחידים, מכאיבים, מתסכלים וכהתמודדות עם אויב פנימי (כאב, מחשבות, רגשות) או חיצוני (אדם או מצב אחר הגורמים לכך) התוקף אותו שוב ושוב. אל מול התקפות אלו המטופל מגיב בכיווץ, כעס וייאוש או כאמור מתוך אחד משלושת ה- F: ניסיון להימנע או לברוח, תוקפנות ושנאה עצמית או של הזולת, או תחושות של קיפאון, ויתור, ייאוש, חולשה, ותקיעות.

בבודותרפיה אנו נעזרים בחוכמה העתיקה של אמנויות הלחימה והחשיבה הבודהיסטית, בכדי לפתח את אותן איכויות פנימיות של הלוחם, בקרב המטפל הנמצא בתוך מצבים לא פשוטים בעצמו ובקרב המטופל או הזוגות עמם אנו עובדים כאשר מדובר בטיפול זוגי.

כיום, ה"בודותרפיה" או הטיפול מתוך אמנויות הלחימה המסורתיות, משתלבים בתוך הגל השלישי של הפסיכותרפיה, בייחוד הטיפול ממוקד חמלה (CFT) ותרפיות ממוקדות מיינדפולנס. גישה זו מאפשרת פיתוח איכויות פנימיות של חמלה דרך הגוף (Embodied Compassion), מתוך ההתנסות והחוויה הגופנית-נפשית בתרגול הפיזי בעזרת מודעות לגוף, לתנועה ולנשימה, או המנטלי בעזרת דמיון (כמו למשל, התחברות ל'דמות חומלת' או ל'גרסה העוצמתית' של עצמי), חיבור לרגשות כואבים ו"שיחות" עם מצבי עצמי שונים.

פול גילברט, מפתח הטיפול ממוקד חמלה (CFT), מגדיר חמלה, בהלימה לתפיסה של הדלאי לאמה, כ"רגישות לסבל של העצמי ושל אחרים, עם מחויבות עמוקה לנסות ולהקל עליו". במקום התרחקות בכדי להגן על עצמנו (פיזית או נפשית) אנחנו נשארים במקום המפחיד, המתסכל או המכאיב, מרגיעים את עצמנו, מנסים להכיל את מה שעולה בנו ופועלים כמיטב יכולתנו, ובהתאם לחוכמה ולמיומנויות שרכשנו, עם מוטיבציה להפחית סבל, להקל ולהיטיב.

בספרו, מתייחס גילברט לפיתוח איכויות אלו באמנויות הלחימה וכותב כי:

 In the Martial Arts the focus is on learning how to be in the moment, and fight or defend from a point of stillness rather than rage, terror or desire to humiliate and harm...They recognize the importance of teaching people practices to work with bodily arousal”.

נוכל לראות, אם כך, כי בשתי הדרכים, דרך הלוחם ודרך הטיפול הנפשי, אנו עוסקים בפיתוח חמלה, בייחוד חמלה עצמית, ומתמודדים עם 'האויבים הפנימיים', וההתקפות המכאיבות והמסוכנות שלהם נגדנו (Self-Attack). אנו נאבקים בכדי לפתח בתוכנו אומץ לב, יכולת לווסת ולהרגיע את עצמנו, ובכדי לפתח את המוטיבציה להישאר בתוך מרחב מאיים ומורכב, לחקור אותו ולפעול בחוכמה בכדי לנהל את המצב בצורה הטובה ביותר. באופן שיוביל להפסקת הסבל, ולתוצאה שתביא בהמשך הדרך לשמחה, גאווה ולתחושה של עוצמה פנימית.

 

גבו וייס, מפתח הגישה, הנו פסיכותרפיסט בגישת הטיפול ממוקד חמלה (CFT) והבודותרפיה, ומטפל ומדריך מוסמך לטיפול זוגי ומשפחתי. חבר באגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית, באגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי ובארגון הישראלי והאירופאי לפסיכותרפיה גופנית. מתאמן ומאמן קראטה מסורתי מזה שנים רבות, ובעל ניסיון רב בטיפול באמצעות אמנויות לחימה מסורתיות. בין פרסומיו בתחום: המאמר "טיפול קבוצתי לילדים ונוער באמצעות קשתות מסורתית" שפורסם בכתב העת "שיחות" של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, והספר "בודותרפיה: היסודות המרפאים של אמנויות הלחימה". מנחה את קורסי הפרקטיקום בתכנית להכשרת מטפלים מיניים, ומלמד טיפול ממוקד חמלה בתכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס באוניברסיטת בר אילן. בשלוש השנים האחרונות, העביר מספר רב של סדנאות אינטנסיביות לאנשי טיפול, ללימוד טיפול ממוקד חמלה ובודותרפיה בטיפול הזוגי.